הרומן שלי עם ורדים הולך הרבה שנים אחורה, עוד מאז שהייתי ילדה ובלעתי בשקיקה סיפורת אנגלית המתארת לפרטי פרטים את הגינות האנגליות היפות, סביב לבתים אשר תוארו בספרים. כבר אז חלמתי על בית קוטג’ קטן ומסביב לו גינה עם פרחי בר ושיחים מכל מיני סוגים של ורדים. הפרח האלגנטי הזה על צבעיו וריחותיו העזים כבש אז ליבי. יש בו משהו מלכותי וחגיגי כל כך, והוא תמיד מסמל עבורי את מהות היופי של העולם הזה. כמובן שרכשתי זרי ורדים בכל הזדמנות, שזרתי, צילמתי, ותמיד עקבתי בערגה מרחוק אחרי David Austin, מגדל הורדים האנגלי הפופולרי בעולם. עד שלאחרונה, נתקלתי לשמחתי הרבה במשתלת…